למה מושבניקים מפסידים כסף ושעות שינה, ומוציאים עצבים מיותרים?

 הכל בגלל תכנון לא נכון למבנים במשק שלהם.

 מאת: אדריכלית ליה צור דדון  24.5.2010

אנחנו המושבניקים מפונקים. יש לנו מרחבים גדולים, גינות גדולות, בתים מרווחים, בעלי חיים, כלבים חתולים סוסים… יש מקום במשק להרבה מאד "אלמנטים":

יש לנו בן ממשיך, בית הורים, צימרים, בריכת שחיה, חניה מקורה, מחסנים ביתיים, מחסנים לשימוש חורג, מחסנים לפעילות לא חקלאית (פל"ח), מבנים חקלאים מכל הסוגים, ואפילו מגורים לעובדים זרים בחקלאות.

רק מה, רוב המושבניקים לא יודעים מה מותר להם לבנות ואיך לתכנן נכון את מה שהם רוצים מתוך הרשימה המגוונת הנ"ל.

תכנון ויישום נכון מבחינתי אומר שלושה דברים:

1. לברר מה מותר לבנות במושב לפי החוק.

2. להוציא היתר כחוק לפני שבונים את מה שרוצים.

3. לבנות לפי ההיתר.

טוב נו, מה לעשות שאצל רוב המושבניקים הגישה הרווחת היא "נעשה ונשמע", ואחרי שכבר בנו והשקיעו לא מעט כספים – פתאם מוצאים את עצמם בבעיה מול הרשויות.

 למה בבעיה? הרי תמיד אפשר להוציא היתר לא? – לא. ממש לא. לא תמיד ניתן להכשיר את השרץ.

 על הדרגות השונות הקיימות ברישוי חריגות אספר לכם בהזדמנות אחרת. מה שחשוב להדגיש עכשיו זה שעל ידי בדיקה יסודית לפני הבניה אפשר לחסוך הרבה מאד כסף, זמן (גם שווה כסף), ועצבים (בריאות השווה הרבה יותר מכסף). למי שכבר בנה המצב בהחלט לא עבוד, אבל כדאי להתעורר מהר כדי לא ליפול בפח.

מאיפה מתחילים? מתחילים קודם כל בניתוח יסודי של המשק.

• בודקים מה הם זכויות הבניה באותו משק ספציפי,
• אח"כ בודקים מה מצב הרישוי במשק.  במילים אחרות – מה מותר לבנות, ומה כבר בנוי.

 אני מחלקת את המשקים לשלוש קבוצות:

 1. כל המבנים במשק נמצאים לפי היתר ללא כל תוספות או שינויים

אומנם לא ערכתי סקר מקיף, אבל לפי הערכתי מספר המשקים הנמצאים בקבוצה זאת הם באחוזים בודדים.

בד"כ במשקים האלו חי זוג מבוגר, אלמן או אלמנה, שאף אחד מהילדים לא גרים במשק כבן ממשיך מסיבות כאלו ואחרות. במקרים רבים משקים מסוג זה נראים מוזנחים. החצר מלאה קוצים ועשבים גבוהים, השביל לבית סדוק ושבור, הצמחים פרועים ולא גזומים, וכשמסתכלים על הבית מהכביש מדמיינים איך החיים היו שם יפים לפני 50 שנה – בשחור לבן, כמו בסרט ישן.

 2. התפרעות – בניה מכל הסוגים ובלי היתרים

גם כאן לא ערכתי סקר, אבל אין כ"כ הרבה משקים במצב הזה כמו שרבים מאיתנו חושבים. ישנם מקרים שהגיעו למצב כזה מתוך אילוצים, או מתוך נאיביות מכוונת שלא רוצים לדעת מה מותר ומה לא. יש כאלה שבונים מתוך זילזול מופגן כלפי החוק, ויש מי שבונה בלי חשבון מתוך הרגשה של חוסר צדק.

 לדוגמא רואים איך השכן "התפרע", בנה מה שבא לו, ולא עשו לו כלום – אז הוא חושב שמותר לו.

 3. המצב המצוי – חלק מהמבנים בהיתר וחלק לא

מנסיוני, רוב המושבניקים נמצאים בקבוצה הזאת. יש בית ישן עם היתר, אבל סגרו מרפסת ו\או הוסיפו פרגולה. יש בית לבן ממשיך עם היתר, אבל לא בנו בדיוק לפי ההיתר, והגדילו קצת פה ושם. יש רפת או בית אריזה ישן בהיתר שהפכו לדירה קטנה לבן או לבת, ולא יודעים שההיתר לא מאשר מגורים בו. יש מגורון שקיבל אישור לפי הוראת שעה לפני כמה שנים, אבל זה היה זמני ועכשיו פג התוקף. הוציאו היתר לשימוש חורג והשקיעו במבנה גדול – 300 מ"ר, אבל נגמר ההיתר ולא יודעים מה לעשות במצב הזה…. וכן הלאה וכן הלאה.        

לאלו מכם הנמצאים בקבוצה הראשונה אין בעיה מול הרשויות, אבל ברור שאינכם מנצלים את כל הזכויות שלכם במשק וחבל. יום אחד יבוא מישהו זר, ירכוש את המשק ויהרוס את הבית הישן עם כל הזכרונות שלכם. הוא  יבנה הכל מחדש ולא ישאר זכר מהסרט הישן שרץ לכם בראש – של הילדות שלכם מלפני כ-50 שנה. אני מכירה מקרים כאילה מקרוב.

 ה"מתפרעים" שכביכול מימשו וניצלו את כל הזכויות שלהם ברוב המקרים מוצאים את עצמם פתאם מופתעים מהדרישה שהם צריכים להרוס משהו. בגלל חוסר תכנון נכון, בנו מבנים מאד מושקעים במקום שאסור עפ"י החוק. מה לעשות שיש דברים שפשוט אי אפשר להוציא עליהם היתר. החוק לא מאפשר, ואף מהנדס וועדה לא יסכים לקחת על עצמו אחריות לחתום על אישור כזה. חבל על הזמן.

תכנון נכון היה חוסך כסף רב –  בדוק!

לקבוצת ה"מצב המצוי" יש לי כמה טיפים בשבילכם:  

            1. לפני שבונים משהו – לא משנה מה – תיגשו לוועדה המקומית בשעות הקבלה (לברר באינטרנט קודם) עם כל התכניות שיש ברשותכם ושבו עם בודקת תכניות. תסבירו לה מה אתם רוצים לעשות וכמה מותר לכם לבנות. תורידו כאן בחינם שלבים לרישוי מוצלח (טופס 101)  – מסמך המסביר על תהליך הרישוי.

             2. אם קיבלתם מכתב זימון למתן עדות מהוועדה – לכו! לא להתעלם. השלב הבא יהיה זימון לבית משפט, כתב אישום, תביעה משפטית, עורכי דין ויועצים משפטיים – מי צריך את הבלגן הזה?

             3. אם אתם כבר נמצאים בתהליך משפטי מול הוועדה או (יותר גרוע) המינהל, בנוסף לעורך דין תתחילו בתהליך הרישוי. כאשר מראים לשופט שמתקדמים גם במישור המשפטי וגם במישור הרישוי, יש יותר סיכוי לקבל דחייה – זמן להוציא היתר ולסיים את הפרשה.

             4. אם יש לכם חריגות בניה ועדיין לא פנו אליכם – על תחכו. עדיף ליזום את הבקשה להיתר באופן עצמאי מאשר תחת לחץ מגורם חיצוני לא סימפטי.

כל שנה גופים שונים מבצעים תצ"אות (תצלומי אוויר) ושומרים אותם בארכיבים שלהם. מידי פעם "מתלבשים" על ישוב כזה או אחר, שולפים את התצ"אות ומחשבים תשלומים וקנסות אחורה בזמן – מהתאריך שהמבנה קיים בתצ"א. לא נעים בכלל.

תכנון נכון מבוסס על בירור כל הזכויות המגיעות לך – חוסך לך כסף. על תחכה לרגע האחרון, ותקדים תרופה למכה. ראיתי יותר מידי מקרים של אנשים שאכלו אותה בגלל שאננות. זה ממש כואב הלב.

 לקבלת עוד מידע חינם על שיטות חכמות לתכנון ורישוי אתה מוזמן למלא שאלון טיפים חינם לרישוי (טופס 102)

ולהרשם לסדרת טיפים בנושא שמעניין אותך.

אדר' ליה צור דדון היא גם מושבניקית וגם מומחית בתכנון ורישוי במושבים במגזר הכפרי.

בעזרת שיטת ניתוח יסודי של מבנים וזכויות בניה הקיימים במגרש משולב עם תכנון מדוייק ומחושב, ליה מצליחה למצוא פתרונות לבעיות רישוי ותכנון של לקוחותיה במושבים רבים מחדרה ועד גדרה.